רשת האינטרנט אינה חפה מפעולות זדוניות אשר קורות בכל רגע ברחבי העולם למשפיעות על מחשבים גם באופן מרוחק מקצה אחד לשני בעולם. נושא אבטחת המידע הופך לחשוב מרגע שבו הארגון משתמש ביישומי הרשת והמחשוב ומעלה אליה מידע סודי ורגיש. אם קראקרים הצליחו במהלך השנים האחרונות לפרוץ מערכות אבטחת מידע של החברות הגדולות בעולם – אפילו במחשוב, דוגמת מייקרוסופט או משרד הבית הלבן, אין תמה שניתן לפרות גם אצל אותם עסקים קטנים, שלעתים משקיעים אפילו פחות באותו מערך. לוב, המשמעות של פריצת אבטחת המידע היא קריסת העסק.
תקציב ITאם ישנו תקציב מספק להטמעה של טכנולוגיה ומחשוב בעסק, הרי שמחובת הארגון להשיג גם תקציב לאבטחת המידע שעובר בו, כולל
חקירה ותיעוד של פעילויות במחשב. גם במשרדים בהם התקציב מצומצם ביותר לכך, ניתן לפעול כדי לצמצם את דליפת המידע עקב פריצה לרשת. הגורם הראשי יהיה כמובן פיקוח על ההון האנושי שבחברה ותדרוך איך להמנע מהדלפתו, או איך להמנע מלהשחיל וירוס למערכת הממוחשבת.
פעולות שוטפות להגנה לא ניתן למנוע במאה אחוזים כניסה של וירוסים ושאר מיני מזיקים לרשת. מה שכן ניתן לעשות זה לשנות סיסמאות על בסיס חודשי, לעדכן באופן קבוע פיירוול ואנטי וירוסים. רצוי להריץ את התוכנות הללו באופן שוטף ובתום כל יום עבודה לסרוק את הכוננים. תוכנות האנטי וירוס אמורות להיות מובילות ואמינות. ניתן להוסיף גם פילטרים חינמיים לסינון דואר זבל.
הצמדת חוקר פרטי למעקבישנם משרדים המעסיקים באופן קבוע או ארעי
משרד חקירות או חוקר פרטי שעוקב אחר ההתנהלות העסקית במרחב הוירטואלי. תשלום לחברת חקירות ובילוש או לחברות אבטחת מידע ולאנשי מקצוע מהתחום יכול למנוע נזקים כבדים בהרבה כשמדובר בעסקים קטנים.