ישנה אמירה הגורסת כי הפושע בדרך כלל חוזר לזירת הפשע, ויש כאלו שנמצאים שם מדי יום. לכל פושע ישנו הפרופיל שלו אותו החוקר משרטט – על סמך מחקרים קודמים, ידע וניסיון. לפעמים אלו אנשים שעובדים במסווה החוק ודווקא הם קרובים לצלחת – העבירות הן לרוב מתמשכות. ישנן עבירות חמורות אשר קורות פעם אחת ודי, ולא תמיד ישנו עושר רב של ראיות תומכות וראיות ישירות שעשויות להוכיח בבית המשפט את הרשעתו של פלוני. המקום המרכזי שעליו החוקרים ישענו ויפתחו בו חקירה, הוא זירת הפשע עצמה.
טיפול נכון בזירה – איך?הטיפול בראיות למשפט בזירת הפשע יעשה לרוב לפי נהלים קבועים ורשמיים המפורסמים ומתעדכנים אחת לתקופה. הראיות שתתאספנה מהזירה תסייענה לקבוע את זהות האחראים והשותפים לפשע ובעקבות כך תזמן אותם לחקירה ולדין. כאשר הזירה מוגדרת כזירת פשע, למשטרה ישנה סמכות חריגה לטפל בה – אולם אופן הטיפול בה חשוב לא פחות; על שגיאות שנעשות בשטחי זירת הפשע עלולים לשלם במחיר התביעה או חומרת הפשע.
לא את כל הראיות מפרסמיםלא כל פרט שנתגלה בחקירה מובא לידיעת הציבור, ובוודאי שלא לעיתונות לסוגיה. לא מדובר כאן רק על צילום סמוי אלא על התמונה כולה שישנה בשטח, אותה מתעדים בצורות שונות. ישנם פח"מים – פרטי חקירה מוכמנים שנמנעים מלפרסמם מחשש ל
שיבוש הליכי חקירה. אותם פח"מים ישמשו בדרך כלל כראיות מחזקות או מחלישות לטיעונו של החשוד.
להיעזר בשירותיו של משרד חקירותחוקרים פרטיים נכנסים לתמונה אף במקביל לעבודת המשטרה. החוקר יבנה על סמך ניסיונו והידע שלו את התמונה שתסייע למזמין החקירה להגיע לראיות הנדרשות. חוקר ירכוש חשיבות למקום התשאול, והוא יבחר לרוב במקום שבו לנחקר יהיה נוח לדבר.